בספר „גוף נפש רוח“ מציג הפילוסוף וחוקר הרוח רודולף שטיינר תמונה רחבה של מהות האדם והיקום. דרך התבוננות שיטתית בחוויית האדם, שטיינר מתאר את האדם כישות רב־שכבתית: גוף פיזי השייך לעולם החומר, נפש החווה רגשות ותשוקות, ורוח השואפת לאמת, לחירות ולמשמעות.
הספר פורס בפני הקורא את יסודות מדע הרוח — גישה המבקשת לחקור את הממדים העל־חושיים של הקיום באותה רצינות שבה חוקר המדע המודרני את עולם הטבע. מתוך כך מתוארים בספר מבנה האדם הפנימי, הקשר בין גוף לנפש, רעיון הקרמה והתגשמותה החוזרת של הרוח.
חלק מרכזי בספר מוקדש לתיאור שלושת העולמות שבתוכם מתקיימת מציאות האדם. שטיינר מתאר תחילה את העולם הפיזי, עולם החומר הנתפס באמצעות החושים. מעבר לו מתואר עולם הנפש, שבו פועלים רגשות, תשוקות וחוויות פנימיות, ואשר ממשיך את קיומה של הנפש גם לאחר המוות. מעל לשני אלה מתואר עולם הרוח, עולם של מהויות, חוקים ורעיונות חיים, שבו מתגלה הממד הנצחי של האדם ושל המציאות. דרך הבנת שלושת העולמות הללו מבקש הספר להראות כיצד חיי האדם הארציים קשורים בתהליכים רוחיים רחבים יותר של התפתחות ותודעה.
מעבר להיותו מבוא מרכזי למשנתו של שטיינר, הספר מציע גם כיוון מעשי: הוא מצביע על האפשרות לפתח באדם כוחות הכרה עמוקים יותר ולפתוח דרך להבנה רחבה של האדם, של חייו ושל מקומו בעולם.
מאז הופעתו בראשית המאה העשרים נחשב הספר לאחד החיבורים הבסיסיים והמשפיעים ביותר של האנתרופוסופיה, והוא ממשיך להוות שער כניסה למי שמבקש להבין לעומק את טבע האדם ואת ממדי המציאות שמעבר לחושים.